הסוד מאחורי החלק בנו שמרגיש אשם על דברים שעשינו או שקרו לנו הוא היכולת שלנו לקחת אחריות על הדברים שעשינו או שקרו לנו כשההבדל העיקרי בין אשמה לאחריות הוא שאשמה עוזרת לנו לשמר את עצמינו קטנים לנוכח הסיטואציה בעוד שלקיחת אחריות מכריחה אותנו להוציא אנרגיה על גדילה מתוך הסיטואציה.
נזירות מול קלף זה
מפחד לחוש אשמה הנזירים לאיכות זו עלולים לא להיכנס לסיטואציות בהן יש דרישה מהם לקחת אחריות שהו לרוב סיטואציות בעלות פוטנציאל להגדיל אותם כבני אדם.
בנוסף הנזירים לאיכות זו עלולים להאשים את האחר כל הזמן וזאת על מנת להצליח לא לחוש אשמה בעצמם, המשחק בעולם של אשמה הוא תמיד משחק בו יש צד אחד שאשם וצד שני שלא, לעומת זאת בעולם של אחריות אלו שני הצדדים שאחראיים על הסיטואציה בינהם.
שחיתות מול קלף זה
המושחתים לאיכות זו הם אלו המנסים לקחת אחריות על המציאות של עצמם אך גם אצלם קיים הפחד לגדול ופה האשמה היא תחליף מצוין לאחריות משום שאשמה היא לא פרואקטיבית אלא פאסיבית, אשמה גורמת להרגיש רע על מה שעשינו אך לא מלמדת אותנו לעשות אחרת, למעשה אשמה עוזרת לנו להרגיש טוב כי הינה אנחנו מרגישים רע על מה שעשינו ולכן אנחנו אנשים טובים לעומת אלו שיעשו אותו דבר ולא ירגישו רע על זה, ההרגשה הטובה הזו היא מה שמשמר את מעגל האשמה.