הסוד מאחורי החלק האפתי שלנו הוא היכולת שלנו לחיות בשלווה עם האתגרים שקיימים סביבנו.
אפתיות היא בעצם שלווה מזוייפת, כשאדם שליו הוא מסכים להכניס את כלל כל המציאות לפרספקטיבה שלו משום שהוא סומך על עצמו שלא ייצא מהסטנר שלו ואם כן ייצא יוכל לעשות את העבודה הפנימית על מנת לחזור, לעומת זאת כשאדם אפתי הוא בעצם מנסה להיות שליו על ידי אי הכנסה של חלקי מציאות שעלולים להוציא אותו מהסנטר שלו.
נזירות מול קלף זה
מפחד להפוך לאפתיים, נזירים לאיכות זו יאבדו את היכולת לחיות בשלווה ויפתחו התמכרות לדרמה ולאקשן.
הנזירים לאיכות זו יעדיפו לחוות את החיים במלואם גם אם במחיר של חוסר איזון נפשי והפחד שלהם מהאפתיות והאדישות לא יאפשר להם להתסכל על האפשרות לחוות את החיים במלואם ממקום שליו ורגוע.
שחיתות מול קלף זה
המושחתים לאיכות זו הם אלו שיפחדו מהרגע בו עלולה להתערער נפשם ובכך ישקרו לעצמם שהם רגועים ושלווים לנוכח אירועי החיים כשבעצם הם דוחים מחוויתם את החלקים המאתגרים על מנת שיוכלו להמשיך להיות רגועים מה שגורם להם לפספס אתהמגע האינטימי עם המציאות.