הסוד מאחורי החלק האימפוליסיבי שלנו הוא היכולת להקשיב מהות הפנימית שלנו ולהכיר ברצוננו האמיתי בצורה מדוייקת ומהירה יחד עם ההכרה שיש בנו בכל רגע נתון הרבה יותר מרצון אחד.
בזמן שאימפולסיביות היא היכולת לבחור מאוד מהר את הרצון שצועק הכי חזק מתוך ארסנל הרצונות שלנו, ספונטניות היא היכולת לבחור מאוד מהר את הרצון הכי נכון לנו מתוך ארסנל הרצונות שלנו.
האדם שמצליח להקשיב לרצונו האמיתי בכל פעם יגלה כי הספונטניות, בניגוד לצל שלה, מובילה אותו לרוב אל בחירות עקביות, וזאת משום שהוא מחובר למהותו הפנימית הנצחית.
נזירות מול קלף זה
הנזירים מול איכות זו מפחדים מחוסר העקביות שבאימפולסיביות ובכך מאבדים את העקביות שבספונטיות, כלומר הם מפחדים שלא יצליחו לשמוע את הרצון האמיתי שלהם מבעד לרצון שצועק אצלם הכי חזק באותו הרגע.
במקום להקשיב לעצמם ולהבין מה הנביעה הספונטנית שלהם עלולים להציב לעצמם הנזירים מול איכות זו מטרות ולו"ז שלא בהכרח מותאמים לרצונם האמיתי וכך ייצורו עקביות הכרוכה בהמון מאמץ וסבל במקום בעקביות הכרוכה בנביעה טבעית ופלאו.
אם יבין הנזיר לאיכות זו שהחיבור למהות הפנימית לא אומר בהכרח פעולה אימפולסיבית יוכל להתחבר אליה ללא החשש ולזכות בעקביות טבעית ומחוברת למהותו האמיתית.
שחיתות מול קלף זה
המושחת מול איכות זו הוא עבד לרצונותיו החולפים, הרצון שלו להיות בקשב ל"אני שחי בו כרגע" נתקל בקושי אל מול הרצונות הצועקים חזק מכדי שהוא יוכל לשמוע וכך קורה שהוא מתבלבל בין קולותיו האישיותיים הזמניים לבין קולו הנצחי, אם יבין המוחשת לאיכות זו איך לשמוע את רצונו הנצחי מבעד לרצונותיו הזמניים, בין אם אלו צועקים או לוחשים, יוכל להתחיל לעבוד עם הספונטניות במקום לעבוד את האימפולסיביות.